קיסנג'ר כבר לא גר כאן בכלל

ריימונד דומנק ופאביו קאפלו, שני המייצגים המובהקים של הסופר-חנון המתוחכם, הלוקאל-קוסמופוליטי של עולם הכדורגל, יכולים לנשום לרווחה. זהו, הם כבר לא זה. לפני שנים ייעצתי לאחי חובש המשקפיים לזנוח את מסגרות המינימל ולקנות לעצמו משקפי קיסנג'ר. זה הכל מיתוג, אמרתי לו, למה לך להיות מרובע כשאתה יכול, במחי כרטיס אשראי, לרכוש לך סקס-אפיל של מגיש תוכנית בסגנון אפוסטרוף ומהיום למחר, להשאיר מאחור את הגילמנים ולשייט לעתיד טוב יותר הצופן בחובו צילומים לקטלוגים בתפוצה מוגבלת של הוגו בוס. זה היה קצת אחרי שחזרתי מבוסטון, שם נוכחתי באופן קיצוני בכוחן של משקפים עבות-מסגרת להפוך בן יום אדם לכוכב, בהדגמתם היומיומית של מוצלחי הרווארד.

בעבר שלטו בפסגה הטיטאנים, שחקני עבר גדולי-שם שהפכו לבובות שמנות ומזדקנות. אחר-כך הופיעו כוכבי הפורנו המרכז אירופאיים, דוגמת סוון גוראן אריקסון, יורגן קלינסמן ויורשו בנבחרת גרמניה, יואכים לאב, שהתנגשו עם החיפושית שלהם במציאות האכזרית.

השנים נקפו. פאביו קאפלו הצליח לזכות באליפות עם ריאל מדריד, להזרק מיד אחר-כך, ולקחת את נבחרת אנגליה האפורה והמשעממת למחוזות חדשים של אפורים צבעוניים. דומנק, מצידו, צלח את הסכינאים מבית ובאופן תמוה קיבל לידיו את המושכות של נבחרת צרפת לקמפיין נוסף לאחר שהושפל ובוזה באליפות אירופה. לא מעט מאמנים נזרקים מקבוצותיהם בשל היותם מייצגים של מראה מזדקן, מיושן, נפוח ומדושן. מאמנים אחרים מפוטרים בבוז בשל חזותם הצעירה, התוססת, חסרת הנסיון. מעל כל אלה בלטו הקיסנג'רים. הם הצליחו לשדר עדכניות חוצת-זמנים, לטשטש את גילם הביולוגי ולקבל מעמד חסין בעולם דינאמי וחסר רחמים.

עד השבוע. נראה שבועת עבי-המסגרת התפוצצה. ולא רק שהתפוצצה, היא ריסקה יחד אתה את החן הרטרוספקטיווי של הדמויות שייצגו אותה. פתאום דומנק נראה כמו ילד רועד, נבגד, כשהוא עומד על הקווים וצופה בנבחרתו מפסידה, את שחקן המפתח שלו מורחק, ואין ביכולתו לעשות דבר. קאפלו, לעומתו, עבר שלב בציפורניים, אולם חזותו המרשימה והחסונה נראית עכשיו כנשלטת על-ידי בובת וודו הנדקרת ללא הרף על-ידי מיליוני אנגלים במרחק אלפי פרסאות. פניו המחוטטים נראים לפתע כתרשים הזרימה של כשלונותיו, המקצועיים והאישיים. והבדידות, אוי הבדידות. משזנחת את תדמיתך הישנה, הכנה והאמיתית, והתחבאת מאחורי מסגרות הברזל, אין עוד נסיגה. קאפלו היה לוקח בשתי ידיים הזדמנות לזכות שוב ולו ליום אחד בדימוי הבריון רחב הלסת וחמום המוח. אולם כיום כשהוא נכשל בהעפלה לליגה של הינשופים, ונסיונותיו להתברג בתודעה כגאון כל-יכול עלו בתוהו, אין עוד בממדים המרשימים או בסגנונו המגושם כל קסם.

בשנים הקרובות יידרכו בשמי טורנירי הכדורגל לנבחרות הדור הבא, והתחזית שלי היא שבמונדיאלים הקרובים יהיו אלה פפ גווארדיולה, ז'וזה מוריניו ודומיהם יפי הבלורית והחליפה שיינסקו, יזדקרו ועד מהרה ייתרסקו אל היכל התהילה המפוקפק של ההסטוריה.

פורסם בקטגוריה ביקורת, טקסט, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא קיסנג'ר כבר לא גר כאן בכלל

  1. מאת עפרי‏:

    העבר הספורטיווי של ההוא מאפוטסרוף(ברנאר פיבו? ככה נראה לי קראו לו)תמיד החשיד בעיניי את התוכנית הזאת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *