התעשרו, או היכונו להשפלה הגדולה

1. החצוצרה הקטנה

מתברר שבעוד אנחנו משחקים 'אנגרי בירדס', במקומות אחרים בעולם קורים דברים מעניינים יותר. אני לא מדבר כרגע על חס וחלילה דברים אמיתיים, אלא על משחקים. אבל מה יותר אמיתי מעולם שבו אנשים נלחמים זה בזה, שולטים זה על זה, ומכאיבים זה לזה.

בשנים האחרונות נערך בארה"ב כנס הרכישות הוירטואליות הבינ"ל. למי שלא מכיר, מדובר בדבר אופייני למשחקים שחינם לשחק בהם, אבל כדי להגיע בהם לשלבים מתקדמים ניתן, ומומלץ, לקנות חפצים וירטואליים. בפארמוויל, לדוגמה, הצליחו להפוך את זה למדע. למעשה כל מעצב משחקים בחברות F2P, או 'שחק בחינם', נדרש כיום להציע פיצ'רים חדשים למשחק, רק אם הם: 1. מעודדים הצטרפות שחקנים חדשים, 2. מעודדים משחק לזמן ארוך יותר ונאמנות למשחק  או 3. מעודדים רכישה בתוך האפליקציה (או המשחק).

לכן, חברות ה-F2P הן לא פופולריות מדי בתעשייה, מכיוון שהן נחשבות חמדניות ונכלוליות. אולם בעוד במערב מתווכחים האם להציע לחבר לשתף איתך פעולה כדי להשיג זרעים וירטואליים של קקטוס סיבירי זה אתי, בסין כבר הלכו כמה צעדים קדימה.

זאן ין, נשיא GameVision, חברת משחקים מסין, הציג בכנס את המודל הסיני. הוא פתח בכך שאנחנו צריכים להבין שכמו שעולמנו לא מאוזן והוגן, כך גם העולם הוירטואלי, ועולם המשחקים, אינם אמורים להיות הוגנים. זאת אומרת, שאם אתם חושבים שמשחקים צריכים להיות משהו דוגמת שחמט, כשכל משחק מקבל את אותם כלים, אתם אולד-פאשן.

אבל ין לא הסתפק בכך. מתברר שמטרתן של החברות הסיניות לייצר משחקים שהם 'סביבה דינמית'. הוא הציג נתונים על משחקים חברתיים שבהם עולמות של לוחמים, אולם בניגוד למצופה, ישנם פשוטי-עם, לוחמים עלובים וצמיתים, ומצד שני שליטים ואצילים. האצילים יכולים לשלוט בצמיתים, ולגרור אותם למלחמה נגד האויבים, כולם, אם לא הבנתם עדיין, דמויות המשוחקות על-ידי אנשים אמיתיים.

כדי להגיע להיות אציל או שליט עליך להשקיע הרבה עבודה, כמובן, אולם גם כסף. וכך יוצר המשחק מעמדות המשכפלים את העולם הכל-כך מוכר. לא ברור מדוע רוצים אנשים לחוות שוב את דלותם בעולם וירטואלי, אולם למר ין יש הסבר.

Think about who those rich people are in the real world — business owners and factory owners. They manage and lead hundreds of people in the real world and are used to the leadership role. In the F2P world, they still want that feeling. We just offer them that in the game, naturally.

אז ככה זה. אתה עני? נדפקת פעמיים. גם בעולם הבא כנראה, אבל נניח לזה. אבל מתברר שכדי לתבל עוד קצת את העסק, מוסיפים היוצרים אלמנטים שייצרו עוד קצת עניין. לדוגמה, "החצוצרה הקטנה" חפץ שניתן לקנות, המטיל על הדמויות באיזור מסוים קללה, שמועברת דיגיטלית לכל החברים, ומשפילה את הקורבנות.

ין קובע בסיפוק שהחצוצרה הקטנה נמכרת היטב.

על כל הנושאים האלה מגיב בהרחבה ובביקורת נוקבת ארנסט אדמס, מעצב משחקים ותיק הקורא לשימור הג'נטלמניות והספורטיוויות של המערב. מעניין שבתגובות למאמרו תוקפים אותו מפתחי משחקים מערביים רבים, וטוענים שהוא מיושן ומתייפייף.

2. שריונות של נשים

מתברר שעולם המשחקים התעורר סוף סוף לעידן הפמיניסטי, והבין שבעוד משחקי תפקידים מרבים להציג נשים בשריון חושפני, זה לא ממש אמין מבחינת ההגנה מפני מכות, ובטח שלא קורקטי.

טאמבלר מיוחד הוקם כדי להציג נשים בשריון אפקטיבי ולא מגוחך, ובנושא התפתח דיון, שאליו הצטרף בלוגר בשם ריאן. הוא מנסה למצוא פתרון לבעיה: איך ליצור שריון נשי.

בדרך הוא חוקר את שריון הנשים בהסטוריה (אין), בסרטים (יש אבל עם בעיה דומה), את השריון הגברי שיכול להתאים לנשים (כבד) ועוד – בדרך למסקנה והמלצות. בקצרה, הוא מציע ליצור דמויות עם דגש על פנים נשיות בעלות מבט שיבדיל אותן מעמיתיהן הגבריים.

עכשיו השאלה היא – האם לא פשוט יותר להלביש את הנשים – שהעזו לשחק במגרש הגברי, בבורקה.

 

פורסם בקטגוריה טקסט, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *